טראמפ מול איראן
מענה לשאלתו של הנשיא טראמפ לגבי איראן נענית על-בסיס מחקר פורץ-דרך וחדשני:
מדוע איראן לא נענית ללחץ שמופעל עליה במשא ומתן הנוכחי ?
מבוסס על מחקרו של ד"ר יהודה כהן*
שאלתו של טראמפ בנוגע לאי-ציותה של איראן:
מדוע איראן אינה מצייתת ?
תדריך לנשיא דונלד טראמפ
-
המוטיבציה של איראן אינה מה שמנהלי המשא ומתן המערביים מניחים שהיא
על פי מחקרו של ד"ר כהן, המוטיבציה של איראן "אינה נובעת ממה שאנו מכנים שיקולים רציונליים."**
זוהי התשובה הישירה ביותר לשאלתו של טראמפ: מסגרת המשא ומתן של ארה"ב מניחה שחקן מדינה רציונלי המגיב לתמריצים וללחצים. המחקר מצביע על כך, שהנחה זו פגומה מבחינה מבנית (במקרה של איראן).
-
איראן כבולה על ידי "אידיאולוגיה רצחנית" הגוברת על אינטרסים של המדינה המחקר מזהה כי איראן אימצה אידיאולוגיה שיעית רצחנית המשמשת לאיחוד זהותה הלאומית השסועה עמוקות - או ליתר דיוק העדר הלאומיות שלה. אידיאולוגיה זו, לאחר שאומצה, נוטה לעקוף את מנהיגיה שלה - דבר דומה, טוען המחקר, לאופן שבו תיאוריית הגזע הנאצית "השתלטה על היטלר ועל החלטותיו ופעולותיו... היא הכתיבה את התנהגותו באופן שלא יכול היה לפעול אחרת."***
במונחים מעשיים: הנהגת איראן אינה יכולה בקלות לציית לדרישות המערב גם אם תרצה בכך, משום שהאידיאולוגיה צברה תנופה משלה ואחיזה עיקשת בתוך הלאום האיראני.
-
תסכול לאומי עמוק מניע את נוקשות המשטר
המחקר מזהה תסכול לאומי עמוק באיראן, המושרש בחברה לאומית מקוטעת - מפולגת מבחינה אתנית ולשונית, עם כ-25% אזרים ו-10% כורדים בקרב כ-90 מיליון אזרחיה - וחסרה את המיתוסים העתיקים המאחדים הדרושים כדי לגבש קבוצה לאומית יציבה.****
האידיאולוגיה האסלאמית השיעית הוצגה במהפכה של 1979 כניסיון למלא את הוואקום הלאומי. האידאולוגיה השיעית הזו הדגימה את עוצמתה במהלך מלחמת איראן-עיראק (1980-1988). לפיכך, נטישתה - מה שציות לדרישות המערב עלול לרמוז עליו - תמוטט את הכוח המאחד היחיד המחזיק את הלאומיות האיראנית כיום. אי ציות לדרישות המערב אינו אפוא טקטיקת משא ומתן: זהו רפלקס הישרדות לאומי.
-
איראן מפנה את משאביה לאידיאולוגיה, לא לפיתוח לאומי - במכוון
המחקר מציין כי איראן העדיפה באופן עקבי לתעל את משאביה העצומים למטרה של חיסול ישראל, במקום לפיתוח התשתיות, מערכות המים או רווחת האוכלוסייה שלה.^
התנהגות זו, שנראית לא רציונלית מנקודת מבט מערבית, עולה בקנה אחד לחלוטין עם ההיגיון של "האידיאולוגיה השיעית הרצחנית" - ומסבירה מדוע לחץ כלכלי וסנקציות לא הביאו לציות שציפה טראמפ.
-
הסיכון של התנהגות "ברירת שמשון" תחת לחץ קיומי
המחקר מזהיר במפורש שכאשר משטר האייתוללות עומד בפני סכנה קיומית, גורמים במבנה הכוח שלו עלולים לפעול להשמדת ישראל או גורם מערבי (אירופה או ארה"ב) אפילו במחיר השמדתם שלהם - לא על ידי חישוב אסטרטגי אלא בעקבות הכרח אידיאולוגי.^^
משמעות הדבר היא שלחץ גובר - הגישה המועדפת על טראמפ - עלול באופן פרדוקסלי להפחית עוד יותר את ציותה של איראן, שכן ייאוש מגביר את הקיצוניות האידיאולוגית במקום לגרום לוויתור פרגמטי.
תשובה תמציתית לשאלתו של טראמפ:
איראן אינה מצייתת לדרישותיו של טראמפ משום שהנהגתה פועלת תחת אחיזתה של אידיאולוגיה אסלאמית שיעית רצחנית, שהפכה למאחדת היחידה של לאומיות שבורה - או ליתר דיוק: לאומיות חסרה. ציות לדרישות ארה"ב יחווה באופן פנימי ככניעה אידיאולוגית וקריסה לאומית - לא רק כוויתור דיפלומטי; ואז היא אף עשויה להפעיל התנהגות של "ברירת שמשון" אם יורגש לחץ קיומי כזה. לכן, מודל התמריצים והלחץ הסטנדרטי אינו מספיק כדי לייצר היענות לדרישותיו של טראמפ.
לחזור למעלה
=======================
* מעודכן (23 בפברואר 2026), לפי מחקרו של ד"ר יהודה כהן כולל הניתוח לגבי האסטרטגיה של איראן
על-פי המקורות הללו:
-
The Germans: Absent Nationality and the Holocaust (2010, Sussex Academic Press/Priestspublishing).
-
Islam and Muslims in Europe (2018, Nova Science Publishers).
-
Is Islamic Terror a Precursor of a New Holocaust in Europe? (2016, Priestspublishing).
-
מבט עומק על האסלאם באירופה (1)" - ראיון של ד"ר אורי מילשטיין עם בנו של ד"ר יהודה כהן ז"ל (2024)
-
"הסכנה הרובצת לפתחה של אירופה (2)"- ראיון 2 כנ"ל (2024).
-
"הפתרון בידי האירופים - המרשם (3)"" - ראיון 3 כנ"ל (2024)
-
למה דווקא הגרמנים ? - תשובה לשאלת הנשיא שמעון פרס בנאומו בבונדסטאג ביום השואה הבינלאומי 27/1/2010 (בלוג 2 במאי 2011).
==================================
** מקור מס' 1 (עמ' 5; 27-104; 140-144); מקור מס' 2 (עמ' 72-73; 115–123; 140; 298-300; 312-319; 327; 329-333); מקור מס' 3 (עמ' 1; 4-5); מקור מס' 6 דקות 43:30-44:10).
*** מקור מס' 1 (עמ' 4–5); מקור מס' 7 (4 ביוני 2011).
**** מקור מס' 6 (דקות 38:20-42:00).
^ מקור מס' 1 (עמ' 5; 27-104; 140-144); מקור מס' 2 (עמ' 298–300; 312–319); מקור מס' 3 (עמ' 1; 4-5); מקור מס' 7 (4 ביוני 2011).
^^ מקור מס' 1 (עמ' 5; 27-104; 140-144); מקור מס' 2 (עמ' 72-73; 115–123; 140; 298-300; 312-319; 327; 329-333); מקור מס' 3 (עמ' 1; 4-5); מקור מס' 6 (דקות 43:30-44:10); מקור מס' 7 (4 ביוני 2011).